| |
|
ARTeCTURA, Jaffa, Israel
Bamidbar Hotel, Mitzpe Ramon, Israel
G residence, Ramat Aviv, Israel
I residence, Hofit Israel
C residence, Hofit, Israel
F residence, Beit Yanai, Israel
M residence, Savion, Israel
C residence, Savion, Israel
A residence, Ein Vered, Israel
S residence, Hod HaSharon, Israel
Neve Gan, Tel Aviv, Israel
Keren Naftali Store, Tel Aviv, Israel
Shibumi, Beit Herut, Israel |
דו שיח בין אדריכלות ואמנות, חלל וחומר, אוביקט וסוביקט, מציאות ודמיון.
זהו משפך שהופך למחילה. מתחיל בחלל הפתוח, מתפתל ומשתנה תדיר אל תוך חלל כלוא ורגולארי מייצר דו-שיח, שואל שאלות ומשתחרר במפתיע להיפוכו הגמור.
חווית האדריכלות וחווית האמנות מעורבות מתערבבות לכלל חוויה אחת.
האם לאדריכלות, לחלל ולקונטקסט קיימת השפעה על דרך ההתבוננות באמנות?
היצירה נחוות בקונטקסט מסוים, רגעי וסובייקטיבי, ברגע מדובר זה, אנו רוצים לשלוט.
המחילה משתנה באופן מתמשך ולא קבוע.
היא משתנה בגובהה, ברוחבה, בחומריותה, בשקיפותה. מתחילה כמחילה רהוטה, ברורה, רגולרית ומוכרת. משתנה לכאוטית, מעיקה, פרוצה, לא גמורה, משוחררת, שקופה ומפתיעה.
לכל אורכה כופה המחילה ומאלצת את הפרט לדרך חוויה והתבוננות מפתיעה ביצירה, דרך אותה לא חווה הפרט בעבר. היא מנתבת ומייצרת תהליך התבוננות משתנה. הכתבה של איך לראות, לחוש ולהרגיש אמנות. מייצרת מצבים של מחנק, חשכה, מועקה, טשטוש, עיוות, אושר, חדות, השתקפות, וכל זאת באמצעות פתחים, חורי הצצה, פילטרים, טקסטורות ונקודות קיצון.
המחילה בעיצובה וחלליה מפעילה ופועלת על כל חושיו של הפרט.
לפרט אין אומדן מה יתרחש במחילה ומתי, ההשתלטות עליו היא טוטאלית. הכתבה מלאה של כיוון ההתקדמות, מהירותה, התחושה החללית, דרך הראיה והצפיפות.
התנועה במחילה מתרחשת בפולסים. פתח המחילה נאטם, צובר ואוגר מסה קריטית של פרטים / צופים, לפני פתיחתה המחודשת. או אז נפתח הפתח ופולט לתוך המחילה זרם של מתבוננים חדשים.
סופה של המחילה, אם אכן מתקיים בה סוף, הוא בתוך חלל התצוגה הפתוח. דבר המעמת את הפרט עם העובדה / שאלה, כי הוא המתבונן ביצירה אך בו זמנית הוא היצירה עצמה.
הקהל שחווה אמנות דרך המיצג הופך באחת להיות חלק מהיצירה עבור אלה שעדיין בתהליך. באותו רגע ממש, מגלה הוא כי גם אלה שבתהליך אותו עבר לא מכבר, הם חלק מהמיצג, חלק מהאמנות.
טשטוש מלא של גבולות. |
